​

בארגון מעוז הוקם חדר מצב שתפקידו היה לרכז את כל הצרכים של חברי הרשת בחזית המאבק ולסייע במתן פתרונות. פעמים רבות, מה שנדרש יותר מכל היה יצירת חיבורים או פלטפורמות להיוועצות רב מגזרית עם חברי רשת אחרים שיש להם את הניסיון או המומחיות הנדרשת כדי לסייע. לעיתים, החיבורים וההיוועצויות הולידו שיתופי פעולה משמעותיים. חדר המצב אפשר לזהות צרכים רוחביים של חברי רשת וליצור מענים גנריים וממוקדים לכלל הרשת כגון וובינרים. חדר המצב החל לפעול עם הסגר הראשון והמשיך עד סיום הסגר השני, במסגרתו התקבלו 647 פניות מ301 חברי רשת, התקיימו 278 אינטראקציות בין חברי רשת לשם היוועצות, פתרון בעיות וחשיבה משותפת.

 

במקביל, המשיכו במעוז ללוות חברי רשת בהובלת תהליכי שינוי משמעותיים במסגרת תפקידם. ד"ר גיל לביא, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בשירותי בריאות כללית (ענבר א'), בחר להתמקד בהשפעת "ימי הקורונה" על בריאותם ורווחתם של הקשישים. המענה למגוון צרכיהם מפוצל בין גורמים רבים, אינו מסונכרן באופן מיטבי ובעיקר בימי הריחוק הפיזי של הקורונה הם נותרים מאחור ולעיתים אף נופלים בין הכיסאות. המטרה היא לייצר סינכרון בין קופת החולים, הרשות המקומית והארגונים החברתיים האיזוריים למען הקשישים, על מנת לתת מענה מסונכרן בין כולם, שבמרכזו הקשיש. המענה הוא לצרכים רפואיים, אך גם חברתיים, רווחתיים ולוגיסטיים. לכולם תרומה מכרעת לבריאות הקשיש. 

הוחלט להתחיל פיילוט בשתי ערים – עכו ושדרות. המיזם נקרא בשם "בשביל הזהב". 

במסגרת הפיילוט, אנשי הרשות המקומית וקופת החולים מגדירים את אוכלוסיות היעד ובונים תהליכי עבודה משותפים, בתיאום מול הארגונים והעמותות הפועלים בגזרה המקומית. במסגרת הפיילוט גויס רכז ייעודי לפרויקט שאחראי על הסנכרון בין כל השותפים. מהצד של הקשיש המהלך הזה כמעט שקוף. הוא יכול ליצור קשר עם מי שהיה רגיל עד כה– קופת החולים, שירותי הרווחה או העמותות השונות. הם מתואמים ביניהם ודואגים לסגירת המעגל ומתן מענה מלא לצרכי הקשיש.

​