שיחה עם מריה ג'יריס
בת 30 | גרה בירושלים
בוגרת מחזור א' של תכנית הצוערים לשירות המדינה
מנהלת תחום פיתוח כלכלי ואשכולות אזוריים באגף לפיתוח כלכלי במשרד הפנים.
מריה, תספרי קצת על התפקיד שלך במשרד הפנים
אני מנהלת תחום פיתוח כלכלי ואשכולות אזוריים מזה 3 שנים. במסגרת התפקיד אני אחראית על התכנית לקידום שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות. יחד עם הצוות כאן, אנחנו מקדמים אשכולות אזוריים, שהם בעצם מסגרות שיתופיות וולונטריות בין רשויות מקומיות שכנות לקידום שירותים ופרויקטים משותפים שיביאו להתייעלות כלכלית, שיפור באיכות השירות לתושב וקידום צמיחה ופיתוח אזוריים. היום קיימים חמשה אשכולות אזוריים שהוקמו במסגרת הפיילוט ומאגדים תחתם כ-60 רשויות מקומיות בגליל ובנגב. במקביל, אנחנו בתהליך הקמת 7-9 אשכולות חדשים במסגרת קול קורא שפרסמנו בתחילת השנה.
בתכנית האשכולות אנחנו מנסים להתמודד עם שני אתגרים מרכזיים בשלטון המקומי: פערים כלכליים וחברתיים וריבוי רשויות מקומיות – שהן שונות ומגוונות מאוד מבחינת הגודל, האוכלוסייה, סוג הרשות והרמה הסוציואקונומית. האתגרים האלה מביאים לפגיעה ביכולות השלטון המקומי ומביאים בסופו של יום לפגעיה באיכות השירות לתושב. מעבר לאיגום משאבים והתייעלות כלכלית – שמתאפשרים במסגרת האשכולות באמצעות אספקה משותפת של שירותים או רכש משותף – האשכולות מאפשרים קידום סוגיות ותחומים שהם אזוריים במקור ונדרש שיתוף פעולה של הרשויות על מנת לקדם אותם בצורה הטובה ביותר – למשל טיפול במפגעים סביבתיים, פיתוח טיילות ושבילים, יצירת מנועי צמיחה, תחבורה ציבורית ועוד.
את יכולה לספר על הישג שאת מאד גאה בו?
בשנה האחרונה הצלחנו לבסס את מעמד האשכולות – גם ברמה המשפטית דרך חקיקה שקידמנו ואושרה, וגם ברמה המקצועית במסגרת קול קורא להקמת אשכולות חדשים שזכה להיענות גבוהה מצד הרשויות, גם באזורים שלא ציפינו כמו באזור השרון. קיבלנו פניות מטעם 93 רשויות מקומיות – זה נתון שמעיד על אמון בתכנית ובמשרד הפנים. אם בתחילת הדרך, הרשויות חששו שכוונת המשרד להביא לאיחוד רשויות – היום הם מבינות שהאשכול הוא כלי בידיהן לשיפור ביצועים ולהביא להעלאת איכות החיים של תושביהן.
לדעתי, הבעת האמון של הרשויות הגיעה מתוך הדגש שלנו, שגם עיגנו אותו בחוק, שמדובר על מסגרת וולונטרית – הן בשלב ההצטרפות לאשכול והן בשלב הגדרת סמכויותיו ותפקידיו. וגם, הרשויות מזהות את ההזדמנות, הרבה בזכות תקצוב ותמרוץ ממשלתי. מתוך 13 הבקשות שהוגשו, אנחנו מביאים 9 בקשות לאישור וקידום תהליכי הקמה. יחד עם האשכולות הקיימים, אנחנו קרובים להגיע ליעד של 50% רשויות בתוך האשכולות.
"הרשות המקומית היא החוליה השלטונית הכי קרובה לתושב, והיא נמצאת בחזית של כמעט כל אתגר חברתי וכלכלי."
סוגיה נוספת שאני גאה בה היא השותפות עם בית הנשיא. אחד הדברים המעניינים שיצאו מתוך האשכולות האזוריים זה שהם מהווים גם פלטפורמה לקידום לכידות חברתית. בקול הקורא הגדרנו שהאשכולות חייבים לכלול תמהיל של רשויות – רשויות ברמה סוציו-אקונומית גבוהה ונמוכה, רשויות גדולות וקטנות, רשויות ערביות ויהודיות, עיירות פיתוח וקיבוצים. ההנחיה הזו ניתנה מתוך אמונה שהאשכולות שהם מגוונים גם יצמצמו פערים חברתיים וכלכליים ויביאו לצמיחה מכלילה. לעניין הזה, התחבר נשיא המדינה מנקודת מבט חברתית. האשכולות הוגדרו על ידי הנשיא כאחת ממנועי השינוי במסגרת המיזם "תקווה ישראלית". לפני שנה וחצי – התארחנו יחד עם כל האשכולות בבית הנשיא ובימים אלה אנחנו מנסים למנף את השותפות לפרויקטים הלכה למעשה בתחום הלכידות החברתית בשיתוף עם בית הנשיא וג'וינט ישראל.
למה הלכת לתכנית צוערים לשירות המדינה?
תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שמשפיע על החברה ועל היום-יום של אזרחים. אחרי שסיימתי לימודי משפטים ומנהל עסקים, עבדתי במגזר הפרטי לתקופה אבל הבנתי שזה לא הייעוד שלי. באותה תקופה התחילו המיונים למחזור א של תכנית צוערים לשירות המדינה. פחות הכרתי את המגזר הציבורי אבל נמשכתי למטרות התכנית – השפעה על החברה, הובלת שינוי. במהלך התכנית עשיתי התמחות במשרד הפנים ונחשפתי לתחום של שלטון מקומי וזה מאד עניין אותי. הרשות המקומית היא החוליה השלטונית הכי קרובה לתושב, והיא נמצאת בחזית של כמעט כל אתגר חברתי וכלכלי. לכן, החלטתי להשתלב בתוך המשרד. אני מאמינה שהובלת השינוי תבוא דרך השלטון המקומי. התפקיד שלנו כשלטון מרכזי הוא להביא את הכלים ולהסיר את חסמים.
איזה ממשק יש לך עם מערכות מקבילות?
בתכנית של האשכולות, מהות העבודה שלנו היא לייצר את הפלטפורמה שתשמש הן את הרשויות והן את משרדי הממשלה. מכיוון שהאשכולות הוגדרו על ידינו כרב תחומיים – אז אנחנו רואים שיש לנו תפקיד אל מול משרדי הממשלה להטמעת התפיסה של אזוריות. לכן אני עובדת הרבה בממשקים עם משרדי הממשלה השונים כמו המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה, מטה ישראל דיגיטלית, משרד הרווחה, משרד החינוך ועוד. שיתופי הפעולה נוצרים הרבה פעמים מול ובסיוע בוגרי תכניות עתודה אבל לאו דווקא. יש לנו גם שותפות עם מגזר שלישי – עמותות שמתחברות לצדדים החברתיים של התכנית.
מה התכונה הכי חשובה למי שרוצה להיות משרת ציבור?
לדעתי, משרתי ציבור צריכים להבין, בכל פעולה שהם מקדמים, כיצד היא מתחברת לאינטרס הציבורי ולצרכי התושבים. תמיד לשאול את עצמנו – את מי הפעולה הזו משרתת, לטובת מה הפעולה נועדה? אם לא נשאל את השאלות האלה, אנחנו עלולים להגיע למצב שאנחנו משמנים מערכת שהיא כבר הפכה ללא רלוונטית לתושב. משרתי ציבור צריכים לדאוג שהמהלכים שהם מקדמים מתחברים למטרות ציבוריות חשובות כמו שיפור איכות החיים וייעול המערכת הציבורית. תפקידנו לזהות את החסמים ולהתיר אותם.
מה הערך שאת רואה במהלך של עתודת לישראל?
אישית, היו לי כמה סיפורי הצלחה בעבודה עם רשת בוגרים של תכניות צוערים ותכניות אחרות. בינתיים, הרשת הולכת וגדלה ויש ערך שיהיה מי שיחבר בין כל הרשתות האלה. בסוף, הרשת הזו מאד עוזרת לקדם מהלים שמשרתים את עבודתנו.