top of page

בן 46, נשוי ואבא לשני ילדים. בעל תואר ראשון ותואר מוסמך בעבודה סוציאלית.

מנהל את המחלקה לשירותים חברתיים מזה שבע שנים, בהן פעל לפיתוח והנגשת שירותים אזוריים בכפרים הדרוזים ברמת-הגולן (למשל מרפאה לבריאות הנפש לילד ונוער, יחידה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ועוד).

בעברו עבד כעובד סוציאלי בכפר הנוער החקלאי "כדורי". מאוחר יותר כעובד קהילתי במחלקה לשירותים חברתיים בבית ג'אן (יישוב הולדתו, בו היה שותף גם להקמת מועדון ליונס) וכממלא מקום מנהל המחלקה לשירותים חברתיים אבו סנאן.

ראמז אסעד, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים במועצה המקומית מג'דל שמס
ראמז אסעד סופי.jpg
בתיה ליידנר, מנהלת תחום בכיר (דיור ופרט) אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות

בשנים 1986 ועד 1996 התגוררה בניו יורק, בעיצומו של משבר ההומלסים, ועסקה בפיתוח פתרונות דיור נתמך קבוע עבור דיירי רחוב הסובלים מתחלואה כפולה. עם שובה לארץ הצטרפה לאגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. בתיה היא מחלוצי מערך השיקום הפסיכיאטרי, עוסקת בפיתוח מסגרות ושירותי דיור לנכי הנפש ובשנת 2006 הובילה את יישומו של המודל החדשני "קהילה תומכת" - פירוק וביזור הוסטלים המעצים את שילוב נכי הנפש בקהילה.

עבודתה של בתיה מתאפיינת בשיתופי הפעולה הבין-משרדיים ובין-מגזריים.

בתיה ליידנר סופי.jpg
מה המיזם נועד להשיג וכיצד?

אחוז הניצול של שרותי בריאות הנפש בפריפריה נמצא בפער משמעותי לעומת מרכז הארץ. הבעיה בולטת במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות המאופיינות בשונות תרבותית ובאוכלוסיות עם בעיות מורכבות.

מטרת היוזמה היא לפתח מודל של שיתופי פעולה בין הקהילה, שירותי הרווחה ובריאות הנפש למתן שירותים בצורה מיטבית ונגישה לאוכלוסיות בפריפריה. 
באמצעות שיתופי פעולה בין נותני השירותים, הכשרות לאנשי המקצוע מקומיים, חבירה לפלטפורמות מקומיות קיימות והתאמה של השירותים לאוכלוסיות השונות בהתאם לצרכיהן הייחודיים ניתן לשפר את הזמינות והנגישות של השירותים לאזרח ולשפר את איכות חייהם של נפגעי נפש ושל בני משפחותיהם.

באיזה שלב המיזם נמצא כעת? מה השלב הבא?

החלטנו להתחיל בפעילות ממוקדת בישובים הדרוזיים בצפון הארץ, ובאופן ספציפי במג'דל שמס. השירות כבר התרחב משירות אישי גם לשירותים למשפחות ולקהילה.

בעקבות החשיפה למודל, יישובים נוספים כמו דליית אל-כרמל ועוספיא החלו בתהליך על מנת לאמצו ויש כוונה להרחיבו למקומות נוספים בגליל.

איך זיהיתם את האנשים הרלוונטיים? איך רתמתם אותם?

ריבוי הגורמים במערכת השירותים לנפגעי נפש (משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, ביטוח לאומי והרשות המקומית) מצריך שיתוף פעולה בין כל הגורמים לטובת האזרח. מהר מאוד היה ברור שראמז, מהרשות המקומית מכיר היטב את הצרכים והחסמים, אך לא מחובר לאפשרויות ולשירותים הקיימים ברמה הלאומית. לעומת זאת בתיה, אסנת וגליה, ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לא מכירות באופן בלתי אמצעי את הצרכים וההזדמנויות במג'דל שמס (כדוגמה ליישובי פריפריה דומים). הרתימה ההדדית הייתה מאוד מהירה, היה ברור שניתן לעשות כאן משהו נכון וטוב.

ספרו על ניסיון שלא צלח או על אתגר קשה במיוחד...

נושא הדיגיטציה, כגון אספקת שירותים באמצעות טלפונים סלולאריים ותוכנות לשיחות וידאו, על מנת לחסוך את הצורך בנסיעות ולייעל את השירות, עדיין לא פוצח. עלו ספקות בנוגע להתאמה של הדיגיטציה כדרך מיטבית להגיע לקהל היעד. בנוסף, אין עדיין פתרונות מספקים לאנשים עם ריבוי מוגבלויות.

האם התכנית או הרשת תרמו בקידום המיזם?

היוזמה צמחה באופן אורגני מתוך שיח מקצועי וחיבור בינאישי שנוצר בתכנית. במהלך הלמידה בתכנית התחדדו ההכרה והמודעות שלנו לכוח של שיתופי פעולה בין מגזריים ולצורך הקיים בפריפריה בתחום בריאות הנפש. בעצם נוצרה הזדמנות ייחודית שבה שחקנים שיכולים ורוצים להוביל שינוי נמצאים ביחד בחדר, או שמישהו בחדר יודע לחבר ביניהם.

bottom of page