אחוז הניצול של שרותי בריאות הנפש בפריפריה נמצא בפער משמעותי לעומת מרכז הארץ. הבעיה בולטת במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות המאופיינות בשונות תרבותית ובאוכלוסיות עם בעיות מורכבות.

מטרת היוזמה היא לפתח מודל של שיתופי פעולה בין הקהילה, שירותי הרווחה ובריאות הנפש למתן שירותים בצורה מיטבית ונגישה לאוכלוסיות בפריפריה. 
באמצעות שיתופי פעולה בין נותני השירותים, הכשרות לאנשי המקצוע מקומיים, חבירה לפלטפורמות מקומיות קיימות והתאמה של השירותים לאוכלוסיות השונות בהתאם לצרכיהן הייחודיים ניתן לשפר את הזמינות והנגישות של השירותים לאזרח ולשפר את איכות חייהם של נפגעי נפש ושל בני משפחותיהם.

החלטנו להתחיל בפעילות ממוקדת בישובים הדרוזיים בצפון הארץ, ובאופן ספציפי במג'דל שמס. השירות כבר התרחב משירות אישי גם לשירותים למשפחות ולקהילה.

בעקבות החשיפה למודל, יישובים נוספים כמו דליית אל-כרמל ועוספיא החלו בתהליך על מנת לאמצו ויש כוונה להרחיבו למקומות נוספים בגליל.

ריבוי הגורמים במערכת השירותים לנפגעי נפש (משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, ביטוח לאומי והרשות המקומית) מצריך שיתוף פעולה בין כל הגורמים לטובת האזרח. מהר מאוד היה ברור שראמז, מהרשות המקומית מכיר היטב את הצרכים והחסמים, אך לא מחובר לאפשרויות ולשירותים הקיימים ברמה הלאומית. לעומת זאת בתיה, אסנת וגליה, ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לא מכירות באופן בלתי אמצעי את הצרכים וההזדמנויות במג'דל שמס (כדוגמה ליישובי פריפריה דומים). הרתימה ההדדית הייתה מאוד מהירה, היה ברור שניתן לעשות כאן משהו נכון וטוב.

נושא הדיגיטציה, כגון אספקת שירותים באמצעות טלפונים סלולאריים ותוכנות לשיחות וידאו, על מנת לחסוך את הצורך בנסיעות ולייעל את השירות, עדיין לא פוצח. עלו ספקות בנוגע להתאמה של הדיגיטציה כדרך מיטבית להגיע לקהל היעד. בנוסף, אין עדיין פתרונות מספקים לאנשים עם ריבוי מוגבלויות.

היוזמה צמחה באופן אורגני מתוך שיח מקצועי וחיבור בינאישי שנוצר בתכנית. במהלך הלמידה בתכנית התחדדו ההכרה והמודעות שלנו לכוח של שיתופי פעולה בין מגזריים ולצורך הקיים בפריפריה בתחום בריאות הנפש. בעצם נוצרה הזדמנות ייחודית שבה שחקנים שיכולים ורוצים להוביל שינוי נמצאים ביחד בחדר, או שמישהו בחדר יודע לחבר ביניהם.