top of page

מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מנסה לענות על השאלות: מדוע ייצוג הולם בשירות הציבורי חשוב? מהם הסטנדרטים הבינלאומיים? מה נעשה בעולם ומהם התהליכים והתמורות שהתרחשו בישראל?

המחקר מתמקד בשילוב האוכלוסייה הערבית בישראל בתהליכי קבלת החלטות במגזר הציבורי.

עורכת המחקר, עו"ד לילה מרגלית, מצביעה על שתי תכליות העומדות בבסיס מדיניות לקידום ייצוג הולם:

  • תכלית תעסוקתית: קידום שוויון הזדמנויות בשוק העבודה ומניעת עיוותים.

  • תכלית השתתפותית: הבטחת שיתוף המיעוטים במנגנוני המנהל, המפעילים במדינה המודרנית כוח רב.

מימוש התכלית ההשתתפותית מחייב הקדשת תשומת לב מיוחדת למידת הייצוג של מיעוטים בדרגים הבכירים של המגזר הציבורי ובמשרות המשליכות על קביעת מדיניות וחלוקת משאבים. שילוב המיעוטים במוקדי קבלת ההחלטות הוא תנאי חיוני לביסוס הלגיטימיות של השלטון ולקידום מדיניות ציבורית שוויונית, הרגישה לצרכיה של חברה מגוונת.

אמנם, קיים מתח בין הרצון לקיים שירות ציבורי "עיוור צבעים", הפועל במקצועיות למימוש אינטרס ציבורי ניטרלי כביכול, לבין ההכרה בצורך לתת ביטוי לשוני בהרכב האוכלוסייה. אך כיום קיימת הסכמה רחבה - בייחוד, אך לא רק, במדינות המתמודדות עם שסעים אתניים משמעותיים - בדבר חשיבות הנקיטה בצעדים אקטיביים לקידום השתתפות אפקטיבית של מיעוטים בתהליכי קבלת החלטות בשירות הציבורי.

בישראל נעשו לאורך השנים מאמצים רבים להרחבת הייצוג ההולם של קבוצות אוכלוסיה שונות, ובהן המיעוט הערבי, בשירות הציבורי. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שעשייה רבה עוד לפנינו - במיוחד בכל הנוגע לשילוב ערבים בדרגים הבכירים ובמוקדי קבלת ההחלטות.

המחקר נערך במסגרת הפרויקט לייצוג הולם ואפקטיבי לאוכלוסיה הערבית בראשות עו"ד עודד רון.

אחוז הערבים המועסקים בשירות המדינה, שנים נבחרות

1992

2000

2012

2017

אחוז הערבים המועסקים בשירות המדינה בדרגות בכירות, 2017

סגל תיכון

(דרגות 42-43)

סגל בכיר

(דרגות 44 ומעלה)

bottom of page