הרפורמה ברישוי העסקים היא תוצאה של הליך ארוך מאוד, שבמהלכו הבנו שיש לייצר איזון בריא בין המטרות של חוק רישוי העסקים - שמירה על הציבור מפני נזקים (בריאותיים, בטיחותיים וכו') לבין עידוד הפעילות הכלכלית במשק וצמצום פגיעה בעסקים. עם השנים, הרצון האמיתי של הרגולטורים לקדם את מטרות החוק ולשמור על הציבור תפח למימדים לא סבירים: נוצרו דרישות ותנאים שהערימו קשיים רבים הן בפני הרוצים להקים עסק חדש והן בפני המנסים להחזיק עסק קיים. נוצר מצב בו עסקים, שהם המנוע הכלכלי שלנו, לא מקבלים אפשרות לצמוח ולשגשג.

ביקשנו לייצר מצב בו התהליך יהיה ידידותי יותר, גם ברמת התוכן (לאו דווקא הדרישות המחמירות ביותר, לוותר על דרישות היכן שאינן הכרחיות) וגם ברמת התהליך, אשר תואר על-ידי בעלי עסקים כ"ויה דולורוזה": בעלי העסקים ממתינים עד שכל משרד מאשר את התנאים שלו, מתעסקים בבירוקרטיה אינסופית ומקבלים, בסופו של דבר, היתר זמני בלבד. שאלנו את עצמנו איך מפשטים את התהליך, מקצרים אותו והופכים אותו לידידותי יותר.

הפתרון בסוף היה דיפרנציאליות: ישנם עסקים מורכבים מאוד, אך לצדם יש עסקים פשוטים וקטנים יותר שמצריכים פחות תנאים ודרישות ולכן גם הליך הרישוי שלהם אמור להיות פשוט יותר. בעסקים מהסוג השני, למדנו לסמוך על בעלי העסקים: אם בעל עסק מצהיר שהעסק עומד בכל הדרישות התנאים, אנחנו מסתפקים בהצהרה זו כדי לאפשר את פתיחת העסק. הרגולטורים יוכלו לחזור ולבדוק את העסקים לאחר פתיחתם. הרפורמה נקראת "רישוי עסקים דיפרנציאלי", ובשורה התחתונה היא נועדה כדי לתת מענה לצרכים של כל סוגי העסקים ולייצר הליך מותאם לפי רמת המורכבות שלהם.

חשוב לציין שהעבודה הצמודה עם משרד ראש הממשלה אפשרה הרבה מהתקדמות המהלך. כששמעתי לראשונה על נושא רישוי העסקים הנושא נראה לי אפור ולא מעניין, אך משהבנתי שהוא נמצא בליבה של צמתים כה רבים ומרכזיים - הבנתי את כמות העבודה וכמה היא קריטית. לשמחתי, הנושא היה גם במרכז העשייה של משרד ראש הממשלה והדחיפה מצידם הייתה משמעותית.

בסופו של דבר, הרפורמה היא תוצאה של שנתיים של עבודה קשה, של שיתופי פעולה (עם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני העסקים) ובעיקר של אמונה חזקה.

בלילה שבין התשיעי לעשירי ביולי 2018, תיקון 34 לחוק רישוי עסקים עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ושלישית, תוך הסכמה רחבה מקיר לקיר (76 תומכים, ללא נמנעים וללא מתנגדים) - כך שהחקיקה בכנסת מאחרינו. עד הרגע האחרון נעשו שינויים שהצריכו יצירתיות והתפשרות עם כל משרד מששת השותפים, אבל עמדנו בזה.

לאחר שהחוק עבר, האתגר הוא להטמיע את השינויים בשטח דרך הרשויות המקומיות. אנחנו צריכים לתת להן את הכלים הנכונים על-מנת להטמיע את הרפורמה באופן מיטבי, בין היתר באמצעות כנסים, ימי עיון, לומדות מקוונות, עיבוי כוח האדם למחלקות רישוי העסקים ועוד.

אנחנו עובדים על כל אלו במרץ, ויש עוד הרבה עבודה!

לרוב, בכל תהליך, ישנם שני שחקנים מרכזיים רלוונטיים לתהליך והאתגר הוא לשלב כוחות ולהניע את התהליך - גם אם וכאשר האינטרסים של שני השחקנים מנוגדים. כשאנו מסתכלים על רישוי עסקים, אנחנו רואים הרבה יותר משני שחקנים רלוונטים: בעלי עסקים, על כל הארגונים המייצגים אותם. ישנם כ-200 סוגי עסקים שונים הטעונים רישיון עסק. הרשויות המקומיות, אשר על שטחן ובתחומן קמים העסקים. כל רשות שונה מהשנייה באופייה (כפרי מול עירוני), במגזר ובסוגי העסקים הרצויים  או שאינם רצויים אצלה. משרדי הממשלה שאישורם נדרש לצורך מתן הרישיון, שישה במספר: המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה והרווחה, משרד החקלאות, משרד הבריאות, משטרת ישראל ושירותי הכבאות. כל אחד מהנ"ל רואה את התהליך מנקודת מבטו, ולנגד עיניו שמירה על הציבור מההיבט של המטרה עליה הוא מופקד בחוק רישוי העסקים (בריאות הציבור, שלום הציבור וכו'). משרדי ממשלה נוספים: מינהל התכנון, משרד הכלכלה, משרד האוצר, המשרד לשוויון חברתי, משרד ראש הממשלה וכמובן - משרד הפנים, ממנו הנענו את המהלך.

האתגר העיקרי היה להצליח להביא את כל השחקנים הללו להבנה שנדרש שינוי משמעותי בתהליך ושכל אחד מהם חייב לתרום משהו כדי שנוכל לראות שינוי.

כל הגורמים שהזכרתי למעלה נדרשו על-מנת להתניע את הרפורמה, והם נדרשו בשלב מוקדם ביותר כדי להבין את הבעיות ואת החסמים הקיימים בהליך הרישוי. למעלה משנה הוקדשה רק למפגשים עם השחקנים השונים, בהתחלה כדי להבין את נקודת המבט של כל אחד מהם - מה דורש שינוי מבחינתו, ולאחר מכן כדי להציג את הרעיון הכללי של הרפורמה, את המקום של השחקן הרלוונטי בתהליך, שמיעת הערות, ניסיון להטמיען, פגישות חוזרות וכך הלאה.

משרד ראש הממשלה היה מעורב בשלבים אלו וההירתמות שלו לעניין בהחלט סייע לקידומו.

בנוסף, הקשר האישי שלי עם כל אחד מהגורמים הרלוונטיים סייע לא פחות, כי בסופו של דבר מדובר באנשים המניעים תהליך, ואם הם לא מסתדרים ביניהם הרי שרעיון, חשוב ככל שיהיה, לא יקודם. לעומת זאת, קשר טוב בין כלל השחקנים פותח דלתות ומאפשר שינוי.

הגעתי מהמגזר הפרטי, בו הכללים, סביבת העבודה והאווירה שונים לחלוטים משירות המדינה. ברור לי שאם הייתי "צונחת" ישר מהמגזר הפרטי לאגף רישוי עסקים, לא היו לי הידע, הרישות והכלים להתמודד עם האתגרים שתיארתי. השנתיים של תכנית הצוערים היוו עבורי "תיווך" מושלם לשירות המדינה ופרסו בפני ידע ומידע נרחבים על משרדי הממשלה השונים, המבנה שלהן ותפקידם של שומרי הסף מחד, אך גם ציידו אותי בארגז כלים מותאם: סדנאות ניהול, התמודדות עם מצבי לחץ וניהול זמן ובעיקר כתיבת ניירות מדיניות. כתיבה זו לימדה אותנו כיצד למפות את השחקנים הרלוונטיים, את הבעיה הדורשת פתרון, את החסמים בדרך לפתרון, מיפוי הפתרונות האפשריים ובחירת הפתרון הטוב ביותר בשקלול כל החלופות.

אם אני מסתכלת אחורה על התהליך מתחילתו ועד תיקון החוק, אלו בדיוק השלבים שעברתי במסע הזה ואין לי ספק שצלחתי אותו והצלחתי בו בזכות תכנית צוערים לשירות המדינה. על כך תודתי נתונה לכל האנשים הנפלאים שהגו את הרעיון, עזרו להביאו לידי ביטוי ביצוע וממשיכים בימים אלו, מבלי להתעייף, להכשיר צוערים נוספים שיתמודדו עם אתגרי המחר במדינה ישראל.

 

"וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם..."

​