טרנספורמציה דיגיטלית: קפיצת מדרגה טכנולוגית לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל
מובילים דיגיטליים, מחזור א'
גילה בן הר, לשעבר מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)
נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בהרצליה. בעלת תעודת הוראה ותואר מוסמך בחינות מאוניברסיטת בר אילן, בוגרת המחזור הראשון של מכון מנדל למנהיגות. לשעבר ראשת מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל אביב-יפו.
מאמינה ברתימה של חדשנות טכנולוגית ודיגיטציה כגורם מאיץ ומשפיע כל החינוך והחברה בישראל. הובילה מיזמים שונים לצמצום הפערים במערכת החינוך, כולל צמצום פערים דיגיטליים, מצוינות בפריפריה, הוראה, למידה והערכה בסביבות עתירות טכנולוגיה והקמת מאיץ מוביל בתחומי ה-EdTech בירוחם.
בן 50, נשוי ואב לשלושה. בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל עסקים ובתכנון ופיתוח בינלאומי. בעבר כיהן כיועץ בכיר לכלכלה במשרד רה"מ.
השליחות במגזר הציבורי בעיניו הינה לנסות לשנות את המצב בו מתקיימות שתי כלכלות במדינה: אחת של המגזר היהודי ואחת של המגזר הערבי. מצב זה גורם להפסד אדיר הן לחברה הערבית והן למשק הישראלי - לכן איימן פועל לקידום פרויקטים ותכניות לשינוי במצב על-ידי הגברת פעילות כלכלית בתוך היישובים הערבים ועל-ידי של החברה הערבית בכלכלה הלאומית.
איימן סייף, לשעבר מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי
דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח
נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בכפר בן-נון. בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בספרות ובלשנות אנגלית, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן. לעמותת תפוח הגיעה במקרה: הכירה את מייסד העמותה בעת אימוני ריצה למרחקים ארוכים. אז הייתה העובדת השלישית בארגון וכיום מדובר עמותה עם כ-200 עובדים ומתנדבים אשר הביאו קידמו הישגים משמעותיים: כ-100 אלף מוטבים בשנה (וסך הכל 900 אלף מיום הקמת העמותה), 350 מוקדים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, 10,500 שעות הדרכה חודשיות ו-250 מדריכים. העמותה מגשימה את יעודה באמצעות יצירת שותפות עם גופים עסקיים וציבוריים ועם ארגונים חברתיים, ומוסמכת כאקדמיה מוכרת על-ידי חברות הייטק בינלאומית. נבחרה לכלת פרס ראש-הממשלה ליזמות וחדשנות בשנת 2014 ולאחת מהמשפיעים הגדולים של TheMarker.
מה המיזם נועד להשיג וכיצד?
מודל הטרנספורמציה הדיגיטלית נועד לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית ליישובים פריפריאליים, גיאוגרפית וחברתית, במטרה להביא לשיפור משמעותי בכלל תחומי החיים ביישוב באמצעות הטמעה נכונה ושימוש יעיל בכלים דיגיטליים ובטכנולוגיות מתקדמות.
המועצה המקומית ח'ורה נמצאת כיום בתהליך של התפתחות ל"עיר חכמה". התהליך כולל הקמת תשתיות עירוניות מתקדמות: פריסת סיבים אופטיים ומצלמות בטיחות בעיר, פיתוח אתר ואפליקציה למתן שירותים לתושבים ועוד. עם זאת, החשיפה של תושבי המועצה ואנשי המקצוע לטכנולוגיה עודנה מצומצמת ורמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה.
אי שוויון דיגיטלי הוכח כגורם התורם באופן משמעותי להגדת פערים סוציו-אקונומיים ולכן קיימת חשיבות מכרעת לתכניות המקדמות אוריינות דיגיטלית. מיזם "ח'ורה דיגיטלית" משלים את מהלכי הדיגיטציה שהעיר עוברת על ידי פעילות בשלושה צירים מרכזיים:
-
שיפור מערך החינוך הפורמלי - יצירת תשתית דיגיטלית חינוכית והטמעה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך יצירת נבחרת של "מובילי חינוך" המשמשים סוכני שינוי ושגרירים של המערך.
-
תכנית נטע@ח'ורה - תכנית לבני הנוער (כיתות ה'-יב') המעודדת מצוינות טכנולוגית ומנהיגות חברתית מקומית.
-
דיגיטציה בקהילה - הפנינג טכנולוגי קהילתי לקידום אוריינות דיגיטלית וחשיפת התושבים לכלים ושירותים דיגיטליים, הן מוניציפליים והן ארציים.
באיזה שלב המיזם נמצא כעת? מה השלב הבא?
לאחר שנתיים של פעילות ענפה ופוריה, אנו פועלים בשיתוף ישראל דיגיטלית להרחבת המיזם המשותף לפיילוט נרחב בקהילה שבו נתנסה בפיתוח שני מתווים: הראשון - גיוון דרכי הגעה לאוכלוסיות שונות ופתרונות יצירתיים בעולמות הפדגוגיים והדיגיטליים. השני - פיתוח כלי מדידה אפקטיביים שיסייעו לדייק את האימפקט של השינוי ברמה העירונית.
ח'ורה דיגיטלית במתכונתה החדשה תהווה מודל שאותו נרצה להרחיב ליישובים נוספים בפריפריה החברתית.
איך זיהיתם את האנשים הרלוונטיים? איך רתמתם אותם?
אחת מאבני היסוד של כל פרויקט שמנוהל בעמותת תפוח היא ההבנה כי רק קואליציה תלת-מגזרית ענפה תוכל לייצר פרויקט בר-קיימא בעל בסיס חזק.
השותף הראשון שגויס היה ראש מועצת ח'ורה, ד"ר מוחמד אלנבארי. לשמחתנו, ד"ר אלנבארי ראה יחד אתנו למן ההתחלה את החשיבות של הפרויקט ונרתם להצלחתו. ד"ר אלנבארי פתח את הדלת להכרות עם מנהלי בתי-הספר, מנהל מחלקת החינוך, מנהל מחלקת הנוער, מנהלת מחלקת הרווחה, מנהל המתנ"ס ומנהל מרכז הצעירים. כל אחד סייע בעיצוב הפרויקט כך שיתאים לתושבי ח'ורה באופן המיטבי.
השותף הבא שגייסנו היה האגף לפיתוח הבדואים בנגב במשרד החקלאות שסייע בהפיכת החזון למיזם משותף המקדם את הקהילה הבדואית בח'ורה.
ישראל דיגיטלית והמשרד לשוויון חברתי חברו גם הם לקואליציה. השותפות איתם אפשרה לנו לחדד את המודל והאימפקט היישוביים ולייצר פעילות איכותית תוך עמידה ביעדים שהוגדרו למיזם.
אחריהם הצטרפו אלינו ניר קידר - סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי, ורני ספיר - מנהלת תחום בריאות דיגיטלית - שניהם מובילים דיגיטליים ממשרד הבריאות. ביחד בנינו קמפיין דיגיטלי (Get-Online) שעניינו העלאת המודעות לאורח חיים בריא בקרב האוכלוסיה הבדואית.
משרד החינוך חבר לתכנית מהפן הטכנולוגי פדגוגי, וסייע רבות בתיווך כניסת התכניות לבתי הספר ביישוב - מה שסייע להסרת חסמים ולקידום התכנים בקהילה.
משרד הפנים נענה לבקשתינו לסיוע בנושא תשתיות טכנולוגיות בבתי הספר ובקהילה והעמיד פריסה מרשימה של מעבדות ניידות בכל בית ספר בו פעלנו.
גם השותפים הטכנולוגיים של עמותת תפוח נרתמו למיזם: חברת מייקרוסופט תרמה פלטפורמות לימוד, סביבת עבודה, שרתים ופלטפורמה לביסוס מערך מדידה והערכה בפרויקט. חברת סיסקו תרמה את עולם התוכן העשיר, המונגש כספריית ידע ענקית, דרכה יכולים המשתתפים ליהנות מהתנסות בתהליכי למידה עצמית.
ספרו על נסיון שלא צלח או על אתגר קשה במיוחד...
אחד החסמים המרכזיים בפני ייצור פעילות בקנה מידה רחב ולהוציא את המיזם לדרך היה התשתיות בבתי הספר. היעדר תשתית מחשבים, קווי אינטרנט ורשת הקשו על מימוש מטרות התכנית. הדרך שבה התמודדנו עם האתגר הייתה הרחבת רשת השותפים לפרויקט מתוך הבנה שמדובר בפרויקט רב משרדי שמצריך מעורבות של גורמים רבים שבה כל אחד תורם את המומחיות והמשאבים שלו - עד לפתרון המלא: בתי הספר צוידו מחדש.
האם התכנית או הרשת תרמו בקידם המיזם?
התכנית יצרה רשת ייחודית של קשרים ויכולות בין הגורמים השונים שנרתמו להצלחתה.
כאן המקום להודות שמובילים הדיגיטליים שאכן הובילו מתוך תחושת מחויבות להצלחת המיזם: ניר קידר, ורוני ספיר ממשרדי הממשלה ועופר רימון וזיו אופק מ-CDI.
אנחנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו כעת על-ידי מרב חורב, איריס פלורנטין ואלי אפריאט לשכפל את המיזם ולהרחיבו לתחום קהילות הרווחה, ולקיים את פיילוט הקהילה הדיגיטלית הבא ברמלה.