מודל הטרנספורמציה הדיגיטלית נועד לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית ליישובים פריפריאליים, גיאוגרפית וחברתית, במטרה להביא לשיפור משמעותי בכלל תחומי החיים ביישוב באמצעות הטמעה נכונה ושימוש יעיל בכלים דיגיטליים ובטכנולוגיות מתקדמות.

המועצה המקומית ח'ורה נמצאת כיום בתהליך של התפתחות ל"עיר חכמה". התהליך כולל הקמת תשתיות עירוניות מתקדמות: פריסת סיבים אופטיים ומצלמות בטיחות בעיר, פיתוח אתר ואפליקציה למתן שירותים לתושבים ועוד. עם זאת, החשיפה של תושבי המועצה ואנשי המקצוע לטכנולוגיה עודנה מצומצמת ורמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה.

אי שוויון דיגיטלי הוכח כגורם התורם באופן משמעותי להגדת פערים סוציו-אקונומיים ולכן קיימת חשיבות מכרעת לתכניות המקדמות אוריינות דיגיטלית. מיזם "ח'ורה דיגיטלית" משלים את מהלכי הדיגיטציה שהעיר עוברת על ידי פעילות בשלושה צירים מרכזיים:

1. שיפור מערך החינוך הפורמלי - יצירת תשתית דיגיטלית חינוכית והטמעה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך יצירת נבחרת של "מובילי חינוך" המשמשים סוכני שינוי ושגרירים של המערך.

2. תכנית נטע@ח'ורה - תכנית לבני הנוער (כיתות ה'-יב') המעודדת מצוינות טכנולוגית ומנהיגות חברתית מקומית.

3. דיגיטציה בקהילה - הפנינג טכנולוגי קהילתי לקידום אוריינות דיגיטלית וחשיפת התושבים לכלים ושירותים דיגיטליים, הן מוניציפליים והן ארציים.

לאחר שנתיים של פעילות ענפה ופוריה, אנו פועלים בשיתוף ישראל דיגיטלית להרחבת המיזם המשותף לפיילוט נרחב בקהילה שבו נתנסה בפיתוח שני מתווים: הראשון -  גיוון דרכי הגעה לאוכלוסיות שונות ופתרונות יצירתיים בעולמות הפדגוגיים והדיגיטליים. השני - פיתוח כלי מדידה אפקטיביים שיסייעו לדייק את האימפקט של השינוי ברמה העירונית.

ח'ורה דיגיטלית במתכונתה החדשה תהווה מודל שאותו נרצה להרחיב ליישובים נוספים בפריפריה החברתית.

אחת מאבני היסוד של כל פרויקט שמנוהל בעמותת תפוח היא ההבנה כי רק קואליציה תלת-מגזרית ענפה תוכל לייצר פרויקט בר-קיימא בעל בסיס חזק.

השותף הראשון שגויס היה ראש מועצת ח'ורה, ד"ר מוחמד אלנבארי. לשמחתנו, ד"ר אלנבארי ראה יחד אתנו למן ההתחלה את החשיבות של הפרויקט ונרתם להצלחתו. ד"ר אלנבארי פתח את הדלת להכרות עם מנהלי בתי-הספר, מנהל מחלקת החינוך, מנהל מחלקת הנוער, מנהלת מחלקת הרווחה, מנהל המתנ"ס ומנהל מרכז הצעירים. כל אחד סייע בעיצוב הפרויקט כך שיתאים לתושבי ח'ורה באופן המיטבי.

השותף הבא שגייסנו היה האגף לפיתוח הבדואים בנגב במשרד החקלאות שסייע בהפיכת החזון למיזם משותף המקדם את הקהילה הבדואית בח'ורה.

ישראל דיגיטלית והמשרד לשוויון חברתי חברו גם הם לקואליציה. השותפות איתם אפשרה לנו לחדד את המודל והאימפקט היישוביים ולייצר פעילות איכותית תוך עמידה ביעדים שהוגדרו למיזם.

אחריהם הצטרפו אלינו ניר קידר - סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי, ורני ספיר - מנהלת תחום בריאות דיגיטלית - שניהם מובילים דיגיטליים ממשרד הבריאות. ביחד בנינו קמפיין דיגיטלי (Get-Online) שעניינו העלאת המודעות לאורח חיים בריא בקרב האוכלוסיה הבדואית.

משרד החינוך חבר לתכנית מהפן הטכנולוגי פדגוגי, וסייע רבות בתיווך כניסת התכניות לבתי הספר ביישוב - מה שסייע להסרת חסמים ולקידום התכנים בקהילה.

משרד הפנים נענה לבקשתינו לסיוע בנושא תשתיות טכנולוגיות בבתי הספר ובקהילה והעמיד פריסה מרשימה של מעבדות ניידות בכל בית ספר בו פעלנו.

גם השותפים הטכנולוגיים של עמותת תפוח נרתמו למיזם: חברת מייקרוסופט תרמה פלטפורמות לימוד, סביבת עבודה, שרתים ופלטפורמה לביסוס מערך מדידה והערכה בפרויקט. חברת סיסקו תרמה את עולם התוכן העשיר, המונגש כספריית ידע ענקית, דרכה יכולים המשתתפים ליהנות מהתנסות בתהליכי למידה עצמית.

אחד החסמים המרכזיים בפני ייצור פעילות בקנה מידה רחב ולהוציא את המיזם לדרך היה התשתיות בבתי הספר. היעדר תשתית מחשבים, קווי אינטרנט ורשת הקשו על מימוש מטרות התכנית. הדרך שבה התמודדנו עם האתגר הייתה הרחבת רשת השותפים לפרויקט מתוך הבנה שמדובר בפרויקט רב משרדי שמצריך מעורבות של גורמים רבים שבה כל אחד תורם את המומחיות והמשאבים שלו -  עד לפתרון המלא: בתי הספר צוידו מחדש.

התכנית יצרה רשת ייחודית של קשרים ויכולות בין הגורמים השונים שנרתמו להצלחתה.

כאן המקום להודות שמובילים הדיגיטליים שאכן הובילו מתוך תחושת מחויבות להצלחת המיזם: ניר קידר, ורוני ספיר ממשרדי הממשלה ועופר רימון וזיו אופק מ-CDI. 

אנחנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו כעת על-ידי מרב חורב, איריס פלורנטין ואלי אפריאט לשכפל את המיזם ולהרחיבו לתחום קהילות הרווחה, ולקיים את פיילוט הקהילה הדיגיטלית הבא ברמלה.