למה אנחנו מודדים גיוון?
הגיוון הוא אחד ממדדי האיכות של תכניות עתודה. השאיפה היא לראות משרתי ציבור המייצגים את כלל חלקי החברה בישראל. אבל למה? האם ייצוג הולם של כלל חלקי החברה בישראל בשירות הציבורי היא מטרה בפני עצמה? האם זה מספיק? לא בטוח.
אנחנו רוצים לדבר על הגיוון כמרכיב איכות במגזר משרתי הציבור, כאמצעי להשגת תוצאות טובות יותר עבור החברה בישראל.
המגזר הפרטי כבר שם: מחקר של חברת מקינזי מ-2015 הראה שלחברות ציבוריות שמובילות בגיוון אתני יש 35% יותר סיכוי לפריון מעל הממוצע בענף. המחקר אף מצא מתאם חיובי בין אחוזי הגיוון בחברה לבין פריון, בייחוד כאשר מדובר על גיוון בדרגים הבכירים בחברה.
אז אם במגזר הפרטי יותר גיוון = יותר פריון, האם הגיוון טוב לשירות הציבורי?
דו"ח של ה-OECD מ-2009 מספק שורה של הנמקות בעד הגיוון בשירות הציבורי:
-
גיוון יכול לחזק אתוס של שירות ציבורי, סביב ערכים מרכזיים כגון הוגנות, שקיפות והיעדר משוא פנים.
-
גיוון יכול להגביר את שוויון ההזדמנויות והייצוגיות של קבוצות מסוימות כגון נשים, מיעוטים ואנשים עם מוגבלויות.
-
הגיוון יכול להגביר את יעילות השירות הציבורי. שירות ציבורי מגוון הוא בעל פוטנציאל גבוה יותר לחדשנות מכיוון שהוא משלב דעות, תפיסות ונקודות מבט שונות. כך גם הגיוון יכול לקדם רפורמות בשירות הציבורי מכיוון שריבוי נקודות המבט והתפיסות עשויות להוליד "משברים קונסטרוקטיביים".
-
הגיוון יכול לתרום לאיכות השירותים הציבוריים. כדי לגבש מדיניות עם מכוונות לאזרח נדרשים משרתי ציבורי מקצועיים וממלכתיים המייצגים את כלל חלקי החברה. הגיוון אף יכול לשפר את האפקטיביות של מדיניות אם נשכיל לרתום את היכולות והניסיון של משרתי ציבור מגוונים לטובת גיבוש מדיניות חכמה יותר.
-
הגיוון מאפשר להגדיל את ההיצע ממנו מגייסים לשירות הציבורי. אוכלוסיות שבאופן עקבי אינן מיוצגות בשירות הציבורי, מפוספסות, ואיתן מתפספס גם משאב של הון אנושי איכותי שיכול לתרום למדינת ישראל.
לקריאה נוספת:
Fostering Diversity in the Public Sector